הזכות לדעת – האונס והרצח של מייגן קאנקה

מייגן קאנקה בת השבע הכירה את האנס והרוצח שלה – הוא היה השכן ממול. מה שהיא והוריה לא ידעו זה שהאנס-רוצח הוא פדופיל מורשע שסיים לא מזמן לרצות 6 שנות מאסר על אונס ילדה בת 7. לו רק ההורים ידעו אז מה שהם גילו לאחר הרצח – מייגן היום הייתה בחיים

ריצ'ארד ומורין קאנקה התגוררו בשכונה שקטה ופרברית בניו ג'רסי ארה"ב. הזוג קאנקה השתייכו למעמד הבינוני של החברה. עם שלושה ילדים, מיסים ששולמו בזמן, ביקורים שבועיים בכנסייה וחביבות יתר – הם מעולם לא עצבנו איש וחיו את חייהם בשלווה. בערב של ה- 29 ליולי 1994, מייגן קאנקה, ביתם בת השבע של הזוג שרק עלתה לכיתה א', נעלמה מהשכונה. כאשר מורין קאנקה, אמא של מייגן, הבינה שהילדה לא נמצאת בבית היא הלכה לחפש אותה סביב מספר בתים בשכונה שמייגן נהגה לשחק שם לעיתים קרובות. במהלך החיפושים מורין פגשה את אחד השכנים, ג'סי טימנדקווס אז בן 33, שדלת ביתו נמצאת 30 מטר מדלת ביתם של משפחת קאנקה. טימנדקווס אמר לגברת קאנקה המודאגת שהוא ראה את הילדה מוקדם יותר באותו הערב בזמן שסידר משהו במכונית שלו. שעות לאחר מכן, כאשר מייגן לא נמצאה, הוריה החליטו לדווח למשטרה. השוטרים החלו לעבור דלת דלת בשכונה ולתחקר את השכנים, כאשר הבית של טימנדקווס סומן כחשוד. הסיבה: שותפיו לדירה ג'וסף סיפלי ובראיין ג'נין, כך הסתבר לשוטרים, הם עברייני מין מורשעים. במהלך החקירה הסתבר כי השלושה הכירו אחד את השני במרכז לטיפול בעברייני מין וטימנדקווס אף התנהג בצורה חשודה כאשר השוטרים תיחקרו אותו. השוטרים ביקשו מטימנדקווס להתלוות אליהם לתחנה להמשך תחקור והוא מצידו אמר שיסייע בכל דרך שרק ניתן. לאחר 24 שעות של חיפושים, טימנדקווס הוביל בטעות את משלחת החיפוש לגופתה של מייגן שהושלכה בשיחים ליד הקאנטרי קלאב השכונתי. טימנדקווס, כך הסתבר בדיעבד, פיתה את מייגן להיכנס לביתו כדי לראות את גור הכלבים שלו, אנס אותה ולאחר מכן חנק את מייגן בעזרת שתי שקיות פלסטיק שהלביש על ראשה כדי שלא תוכל לצעוק ולהלשין עליו. לאחר הרצח טימנדקווס הכניס את גופתה של מייגן לתוך אריזה של קופסת משחקים, הוציא אותה מהבית והשליך אותה ליד הקאנטרי קלאב. לטימנדקווס יש שתי הרשעות קודמות. בשנת 1979 הוא הודה שביצע מעשה מגונה בילדה בת 5 ואחרי שהפר צו בית משפט הוא נשלח לתשעה חודשים למאסר. לאחר מכן, בשנת 1981 הוא תקף ילדה בת 7 ונשלח לשש שנות מאסר. כאשר טימנדקווס השתחרר הוא עבר לשכונה של משפחת קאנקה עם 2 שותפים חדשים שאותם הכיר במהלך תקופת מאסרו.

האנס והרוצח ג'סי טימנדקווס והילדה מייגן קאנקה

"לא ידענו שום דבר עליו" אמר אביה של מייגן על טימנדקווס לאחר המקרה והוסיף "אם היינו מודעים לעברו, הבת שלי הייתה היום בחיים". לאחר הרצח המזעזע, המשפחה החלה להוביל קמפיין לחקיקת חוק (בדומה לחוק במדינת אורגון (Oregon)) הקובע כי על המשטרה להתריע בפני עיירה מסוימת כאשר עבריין מין מתגורר בשכונה שלהם. מעל 400,000 חתימות של אזרחים מודאגים נאספו במהלך הקמפיין ובזמן שיא של 89 ימים נחקק בניו ג'רזי "חוק מייגן". החוק, שהגיח לעולם בטרגדיה, נותן עדיפות לשלום הציבור על פני הזכות לפרטיות של עברייני המין ומנגיש לציבור את המידע על עברייני המין – כתובתם, תמונתם, מקום עבודתם הנוכחי וכו', ומאפשר להם לנקוט משנה זהירות בסביבת מגוריהם במידת הצורך. החוק מחייב ליצור מאגר עברייני מין בכל מדינה אשר מחלק את אותם עברייני מין לשלושה סוגי סיכון – נמוך, בינוני וגבוה. רמת הסיכון נקבעת ע"פ סוג העבירה – גיל הקורבן, שימוש בנשק, האם העבריין נמצא בטיפול, האם יש לו עבירות נוספות וכו'. המידע על עברייני המין המשתייכים לדרגת סיכון נמוכה נשאר אצל המשטרה בלבד (בדיוק כמו בישראל). אך מפה מגיע השינוי: עברייני מין המשתייכים לדרגה הבינונית, גני ילדים, מעונות יום ובתי ספר מקבלים התראות עבור אותם פדופילים. עברייני מין המשתייכים לדרגה הגבוהה, כל המידע לגביהם פתוח לציבור הרחב. לאחר מספר עצום של הסתייגויות ועתירות, בספטמבר 1997 הצליחה משפחת קאנקן להשיג את אשר ביקשה והפכה את חוק מייגן לחוק פדרלי.
(לינק למאגר האזרחי לפדופילים)

משפחתה של מייגן עם הנשיא קלינטון בעת החתימה על החוק הפדרלי – חוק מייגן